הולך אני כעת במשעול ההווה כילד ההולך לו לאיבוד כפות ידי הן מושטות מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם מחפשים עוד קרן אור שתעזור עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה תביא להם את התקווה ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי עובר אני כעת בין נופים חדשים הצעדים הם נעשים כה איטיים מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר מה בלב אתה שומר קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו מביט סביב ומחפש את עולמו כשההווה כל כך קשה לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר ארים ראשי