בחוץ זורחת שמש, אבל אצלי בפנים גשום. מתעורר בלי חשק, ומתחיל עוד יום עגום. נמאס לי לדבר, כי זה תמיד אותו סיפור. אני אדם ישר, שמחזיק מצפן שבור. אדמה בוערת, החלטתי לעמוד יחף. שמיים ממתכת, וירח מתקלף. הכל נראה לי סתם, העצב כבר נראה הרגל. ושהסוף יבוא אני ארוץ ואסתתר. אולי זה לא לוקח הלאה מה כבר יעיר אותי ואם הכל זה מלמעלה עוד כמה להאמין רק לנגן על הגיטרה לצרוח אני חופשי להבין הכל. ורק בתוך הרעש, אני מצאתי משמשעות. רץ בחלומות ומתמלא נכונות. להיות אדם חדש, לזרוק הכל להתרומם. להשאיר חותם, לפני שאעלם. אולי זה לא לוקח הלאה מה כבר יעיר אותי ואם הכל זה מלמעלה עוד כמה להאמין רק לנגן על הגיטרה לצרוח אני חופשי. להבין הכל. אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור. אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור. אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור. אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור. אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור.